פרשת וישלח - קטֹנתי מכל החסדים
- נעמי (יפה) עיני
- 22 בנוב׳ 2018
- זמן קריאה 2 דקות
ליעקב אבינו היו את כל הסיבות להתעטף בצער ולהתלונן בפני בוראו. חיים קשים היו חייו, רצופי תחרות, דאגות ומאבקים.
עם זאת, בפרשתנו, הוא בוחר דווקא להודות (גם אם כטכניקה מקדימה לבקשת הצלה וקיום הבטחת הזרע):
"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל-הָאֱמֶת, אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת-עַבְדֶּךָ: כִּי בְמַקְלִי, עָבַרְתִּי אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת". (בראשית ל"ב, י')
קישור מופלא בין המילה "חסד" (מתנת חינם) לשיח של האדם עם בוראו מציע הפסיכולוג ד"ר יאיר כספי, מייסד מרכז "פסיכולוגיה ביהדות" ומחבר הספרים "לדרוש אלוהים", "ניסיון" ועוד:
"כשהיינו ענווים, לפני שנים, העולם היה של א-לוהים. לכן כל מה שמצאנו בו היה מתנה. כשהתחלנו להיות פעילים יותר בעולם, התרגלנו לראות חלקים הולכים וגדלים מסביבתו כמעשה ידי אדם. כש"פיטרנו" את א-לוהים, התחלנו לראות סביבנו רק את מה שעשינו בעצמנו... על אובדן חוויית החסד הא-לוהי אנו מנסים לפצות באמצעות קריירה וקניות, כפיצוי על אהבת החינם שאינה עוד.
...הפסיכולוגיה החיובית, שהתפתחה בעשורים האחרונים, מנסה לתקן משהו מן העיסוק האינסופי באין. במה שמגיע לי ולא נתנו לי או לקחו לי. ה"חיוביים" אומרים שכדאי לו לאדם לִמנות פעם ביום את המתנות הקטנות שקיבל.
...כשאני אומר תודה על החיבוק שקיבלתי מהילד, על הפריחה היפה בגינה ועל פלפל אחד ממולא, אני יוצא מן העיסוק הכפייתי בצרותיי - ומתחבר לעולם נחמד. אם אעז ואומר: תודה א-לוהיי, ששלחת את אהבתו של הילד הזה אלי, ושלימדת את בני האדם לשתול צמחים כמותך, ועל הנדיבות שנטעת בלבה של זו שבישלה את הממולא, פתאום הופך יומי לסיפור אהבה של בורא מסתורי, המשאיר לי מתנות בעולמי." (אתר ynet יהדות, 2013)
ועוד: "...מבחינת יחסי עלות-תועלת, הודיה היא הדרך הקצרה ביותר להתקין חיבור בין אדם לאלוהיו. מתנה אחת, שהיום הבנתי שהיא ממך, עושה אותי שלך. כשאני מודה, אני מגלה שקיבלתי הרבה. אפשר שהייתי רצוי יותר ממה שהיה נדמה לי. פתאום נולדת בי יכולת לחלוק את השפע שנגלה לי." (מתוך הספר "ניסיון")
תודה לך ה' על האהבה והאמון שלך בי, שאפשרו לי להפוך מיחיד ל"ראש שבט", אומר יעקב.
ואנחנו... על אילו חסדים אנו מודים?
Comments