יום הולדת

אני אוהבת את ראש השנה. אין כמוהו מועד המשלב באופן מיוחד ועדין בין שמחה לכובד ראש, בין רוח לגשמיות ובין קהל ויחיד. קולו של השופר, אווירת הקדושה מסביב ושמחת הסתיו המבצבץ מכל עבר, מתמזגים ויוצרים מתח טוב ורענן ודפיקות לב של כוונה והתרגשות.

אם לא די בכך, הרי שממש בערב החג, בבוקרו של היום האחרון בשנה, בהזדמנות האחרונה לתקן ובתפר בין "היה" ל "יהיה" – אני חוגגת יום הולדת.

לחגיגת יום הולדת באמצע החיים, יש מאפיינים מיוחדים. אמנם, ככל שהעניין נוגע לי, מקומם של הבלונים לא נפקד אך בכל זאת, הדגש בשלב החיים הזה עובר לקיומו של חשבון נפש פרטי, מעין: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד לתן דין וחשבון" (אבות ג' /א').

ביום ההולדת שלי אני יודעת שזמן וחיים הם מתנה יקרה ומנסה לפצח את הסיבה לשמה אני עדיין כאן. געגועי לאלה שאינם ושחייהם נשזרו בחיי עד לפני שנה, מחייבים אותי להתמקד.

מה הספקתי עד כה? אני שואלת את עצמי. והאם חיי מתנהלים כפי שציפיתי שיתנהלו? ומה לקחתי לביתי מבית הורי? מה היה ייחודה של השנה החולפת? מה עשיתי/ קרה לי שהפך את השנה ליקרת ערך ואף חיונית עבורי או עבור אנשים אחרים? ומהי תכנית ההמשך?

לפני מספר שנים הגיע לידי ספר ושמו: "להשיג הכל". מחברו, ג'ון אסארף, מרצה ויועץ בינלאומי לעסקים נולד בישראל וגדל בשכונת עוני בקנדה. פשיעה, היתה, מבחינת תנאי חייו- אלטרנטיבה מתבקשת ואולם הוא רצה ובחר אחרת.

"כולנו בורכנו בכישורים מופלאים", הוא טוען, "אם נפתח אותם כיאות נוכל לבטא את ייחודינו בדרך יצירתית (חיובית) ופורייה". לשם כך, לתפישתו, נחוצים צעדים ספציפיים וביניהם – הגדרה ברורה וכנה של יעדים אישיים (חומריים ורוחניים) לטווח קצר וארוך וצעידה עקבית, ללא סטיות, בדרך להשגתם. לא תמיד אנו יודעים, או מסוגלים, להגדיר למה אנו שואפים, הוא אומר. וגם כשאנו יודעים מה אנו רוצים, איננו פועלים בהכרח להשגת המטרה. הסחות רבות מסיטות אותנו מעצמנו ומן החשוב לנו ואנו נוטים, פעמים רבות מדי, לוותר או להיכנע להן.

ספר אחר העוסק גם הוא במימוש עצמי, "מצוינים" שמו (הספר נכתב ע"י מלקולם גלאדוול, חבר מערכת ניו יורקר, וכתב לשעבר בוושינגטון פוסט). בספר מוזכר מחקר המוכיח כי המבדיל בין אנשים "רגילים" לאנשים "מצוינים" בתחומם הוא: 10,000 שעות. כמות שעות זו של תרגול והתנסות היא הזמן המינימלי, הנחוץ לאדם ממוצע על מנת להגיע לתפקוד/ ביצוע מעולה של מטלה מורכבת, ברמה עולמית. הדבר נכון, כך נאמר, בכל תחום: התעמלות, נגינה, כתיבה, לימוד. מסתבר גם, שזה לא קל להתמיד.

בראש השנה אני מנסחת לעצמי מטרות ובונה לי תכנית עבודה. תכנית מקצועית, אישית ואף זוגית ומשפחתית (את הזוגית והמשפחתית ראוי לעשות יחד עם המכותבים, שאם לא כך, הם נוטים להתנער בהמשך מאחריות...)

ביום זה אני גם מתאמנת בסליחה. למי שפגע בי, אך בעיקר לעצמי: כוונותי היו לרוב טובות, מה שהיה אין להשיב ומכל כישלון לומדים.

ולסיום- עוד ספר מומלץ, בעל שם מיוחד, הזוכה לעיון שלי בו מדי יום הולדת: "מי יבכה כשתמות" (מחבר: רובין ס. שארמה, נואם ומומחה למנהיגות, כותבם של הספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ו"חכמת המנהיגות" ) ספר זה מכיל 101 עצות לחיים בעלי משמעות כגון ניהול יומן, קימה מוקדמת בבוקר, אמירת אמת, אמירת תודה, לקיחת ספר קריאה לכל מקום ועוד.

תחל שנה וברכותיה.

שנה טובה ומבורכת שתהיה לנו. שנת הגדרת מטרות ועבודה עקבית להשגתן, שנת תרגול והתמקצעות, שנת סליחה ויישוב הדעת, שנת קבלת עצות טובות, שנת אוויר צח ורענן, שנת בטחון בבורא כל, שנת חיים ובריאות איתנה. שנה שתהיה לנו ולאהובינו יקרה ומשמעותית.

#חגים #ראשהשנה #יוםהולדת #נעמיהפטרה #דברתורה #חג #שנהחדשה #תיקון #קולשופר