הפטרת פרשת בהעלותך – כי אם ברוחי

לפני כעשרה ימים חגגנו את חג מתן תורה וכמדי שנה, מעסיקה אותי השאלה כיצד ניתן לחנך לאהבת התורה ולשמחה בה. " לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת." (זכריה, ד', ו') בפסוק זה בהפטרה שלנו, מצאתי הכוונה. "מִי אַתָּה הַר הַגָּדוֹל" (פס' ז') – הקניית אהבת התורה, אמונה וקרבת ה' הִנה "הר" גדול / טיפוס על אוורסט, עבורנו - הורים ומחנכים. אל מולו עוצמתו המבלבלת, אומר לנו הנביא: "לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר" – ההר יכול להפוך למישור והוא אינו מכשול בהכרח, או יעד חלומי בלתי מושג, אלא - אתגר. וכיצד נתמודד עמו? "לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ": "חַיִל" - משמעו הצלחה והישג ("כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי, עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"). חינוך לתפישת הדת ומצוותיה כמשימה שיש להשיג או כמטרה שיש לכבוש, אינו הדרך. לא מדובר כאן במבחן או בתחרות. לא רצוי גם לפרש את ה"חַיִל" כקבוצת אנשים גדולה ו"לגייס" את "כולם" כדברי לחץ ושכנוע: "מה יגידו כולם?" "אתה לא יכול לאכזב את המשפחה". כוח - חיוב בלתי מתפשר, תביעה ואיומים, אף הם אינם מובילים להנחלת אהבת ה' ושמירת מצוותיו. פעמים רבות מדי הם מולידים דווקא תגובת ריבאונד, המתבטאת במאבק (גלוי וסמוי) בהורים ובכל מה שהם מייצגים, כולל הדת. "כוח" משמעו גם "פוטנציאל" (להוציא מן הכוח אל הפועל) – פניה אל אדם באמירה שאנו מזהים בו רגש דתי ומאוכזבים מכך שאינו בא לידי ביטוי, יכולה להיתפש כמתנשאת ולהרחיק.. "כִּי אִם - בְּרוּחִי": מהי אותה הרוח? א. "אקלים/ אווירה" – אורח החיים, הדוגמא האישית והחוויה הרגשית שאנו מייצרים במשפחה. בית שנעים בו ומצויים בו אהבה, אינטימיות, מרחב נפשי, כבוד, פרגון, הומור וערבות הדדית, מזמן בסיס לחיבור לערכיו ולדרכו. ב. תפישת עולם –עולם המחשבה של ההורים המתבטא בשיחות על שולחן שבת, בספרות שיש בבית, ובאופן בו הם מתמודדים עם משברים ושאלות אמוניות, משפיע על יחסם של בני הבית לאמונה ולחיי ההלכה. ג. הסמוי מן העין - תהליכים חינוכיים ומעצבי אישיות, מתרחשים לעיתים בחשאי, כמו הרוח. כדאי לפתוח עבורם חלון ולפנות להם סבלנות ומקום. "אָמַר ה' צְבָאוֹת": נצא לטפס, ונזכור שהכל - ברצונו.

#נעמיעיני #פרשתהשבוע #הפטרתהשבוע #הפטרהמזוויתפסיכולוגית #נעמיהפטרה #הפטרתבהעלותך #רעיונותלפרשה #מאמרים #דבריתורה #דברתורה