הפטרת פרשת חוקת

"וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי, הָיָה גִּבּוֹר חַיִל, וְהוּא, בֶּן-אִשָּׁה זוֹנָה; וַיּוֹלֶד גִּלְעָד, אֶת-יִפְתָּח. וַתֵּלֶד אֵשֶׁת-גִּלְעָד לוֹ, בָּנִים; וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת-יִפְתָּח, וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֹא תִנְחַל בְּבֵית-אָבִינוּ, כִּי בֶּן אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה. וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו... וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל-יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים, וַיֵּצְאוּ עִמּוֹ." (שופטים י"א, א'-ג').

בשלושה פסוקים מספרת ההפטרה את סיפורו של המין האנושי: יצריות, זוגיות, הורות, אחאות (יחסי אחים), קנאה וגם יריבות. גלעד הביא לעולם בן מבת זוג לא חוקית. בן זה פתח (כשמו - יפתח) "תיבת פנדורה" של מערכות יחסים, שהובילה לגירושו ולנישולו מירושת אביו, ע"י אחיו למחצה. שילוב של טבע (תכונות אופי) וסביבה, דרדרו את הנער לכדי סיכון ועבריינות. *** "הייתי רוצה שילדיי יסתדרו ויכבדו זה את זה" שאיפה זו של הורים, עקבית ומהדהדת. "מה יקרה לאחר שנמות? האם הילדים ימשיכו להיות בקשר זה עם זה?" "כל היום הם כמו חתול ועכבר! במה טעינו?" "כיצד נבנה ביניהם קשר של חברות ומחויבות הדדית?" יחסים עם אחים הם היחסים הארוכים ביותר בחייו של אדם. בדרך הטבע אחים נוכחים זה בחיי זה שנים רבות יותר מההורים ומבן הזוג. מתוך שכך, לאיכות היחסים ביניהם, השפעה רבה ולעיתים מכרעת, על איכות החיים של כל אחד ואחת מהם בנפרד. קנאה ויריבות בין אחים הנה שכיחה, אולם אחים יכולים להשפיע זה על זה גם בשמשם מודל חיובי זה עבור זה, או בהיותם יועצים ושותפים. לנו, ההורים יש לטעמי, חובה וזכות לעמול ליצירת אחוות אחים, ובהקשר זה אני מזהה וממליצה על שתי זירות פעולה חינוכיות: אישית וקבוצתית. בזירה האישית, תפקידנו להעניק לכל צאצא בפני עצמו תחושת זהות, שייכות, עצמאות ובטחון. בזירה הקבוצתית, חשוב לפעול לגיבוש תחושת "סיירת" משפחתית, ע"י יציאה לחוויות משותפות וביצוע משותף של משימות שגרתיות ומיוחדות. מאחר והקניית ערכים נעשית כתוצאה מחיקוי של מודל רלבנטי, נזכור שאנו משמשים דגם לילדינו בכל הנוגע ליחסינו עם אחינו שלנו. ולסיום – לא כל יריבות בין אחים, מחייבת התערבות מצדנו. הבה נאמין ביכולת שלהם לפתור סכסוכים בעצמם, ונמשיך לשאת תפילה להצלחת המהלך. סיפורו של יפתח מבטא טרגדיה של יחסי אחים. אפשר שהם יראו גם אחרת.