הפטרת פרשת שובה – טל ושושנה

"שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ" (הושע י"ד, ב'), כך פותחת ההפטרה. חִזרו, מבקש ה' מאתנו, התרחקתם כל כך.

"אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל" (פס' ו'), הוא מבטיח. ומה מיוחד בטַּל?

טל הנו משקע (התעבות של אדי מים), הנוצר כתוצאה מהתקררותם של עצמים ושל פני הקרקע שהתחממו במשך היום. הופעתו מתרחשת כשהאוויר רווי במים ואינו יכול להכיל לחות או אדים נוספים. עננות ורוח מעכבים את היווצרותו של הטל, והוא מופיע בלילות בהירים. לטל חשיבות כמקור לחות לצמחייה באזורים שחונים, וכמקור שתייה לחרקים קטנים.

במקרא נקשר הטל עם ברכה, עם שפע שאינו פוסק ואף עם תחיית המתים:

"וְיִתֶּן-לְךָ, הָאֱלֹוקים, מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ--וְרֹב דָּגָן, וְתִירֹשׁ." (בראשית כ"ז, כ"ח).

"אין שליט בטל" (ילקוט שמעוני רמז תקנ"ג). הטל, בשונה מהמטר, אינו נפסק עקב קלקול מוסרי.

"יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל. " (ישעיהו, כ"ו, י"ט)

אהיה כטל לישראל, מבטיח הקב"ה. אגיע ללא עננות וסכסוך וללא רוח וסערה. נפגש בטמפרטורה אופטימאלית ונהיה בהירים זה לזה כשמים.

אז אשמש עבורכם משאב ומקור של יציבות, הזנה וחיוּת ואתם "יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה" (הושע י"ד, ו) – בזכות הטל/המפגש, יתעורר בכם שפע שהיה טמון בפנימיותכם.

בחשבי על שושנה, אני נזכרת בזו של הנסיך הקטן, ולומדת רובד נוסף בשיבה אל ה':

השועל: "לך לחזות שנית בשושנים, או אז תיווכח לדעת כי השושנה אשר לך אחת ויחידה הנה בכל העולם כולו..."

הנסיך הקטן (לשושנים): "הנכן יפות אך ריקניות. וכלום כדאי להקריב את החיים למענכן? בעיניי הזר העובר לתומו אין השושנה שלי שונה ונבדלת מכן. אולם בעיני אני הרי היא חשובה מכולכן, כי רק אותה השקיתי יום-יום, רק אותה שמתי תחת פעמון זכוכית, אף שכוֹתי עליה בפרגוד מפני הרוחות העזות. רק למענה הרגתי את הזחלים... רק לקולה האזנתי שעה שקָבלה או הִתפארה, ולעיתים אף בשעה שהחרישה, שהרי זו השושנה שלי..." (אנטואן דה סנט אכזופרי)ִ

שיבה אל ה', עניינה הזַכרות בקֶשב, בטיפוח ובעמל הרב שעמל הקב"ה בנו, וכמיהה עמוקה לטַל ולמציאות בה נהיה שוב שושנתו של בורא עולם, מיוחדים וחשובים בעיניו, כעם וכפרטים.

#שבתשובה #הפטרתפרשתשובה #פרשתשובה #נעמיעיני #נעמיהפטרה #הפטרתהשבוע #פרשתהשבוע #דברתורה