להיפרד מבית באמצע החיים

בני האדם מתגוררים בבתים. מנהלים את חייהם בין קירות ובתוך חדרים. ודלתות ישנן בבית, לכניסה, ליציאה וגם למעבר ממתחם אחד למשנהו ומלאי של חפצים, זכרונות ורגשות שנאגרו ועוצבו במהלך השנים.

"ביתו של אדם עשוי להיראות כמצודתו. בפנים, לעיתים קרובות, הוא יותר חדר ילדים", אמרה העורכת של טיים לייף, קלייר בוט לוס.

בבית אנו מרשים לעצמנו לחשוף התנהגויות "גולמיות" וילדִיוּת שלנו. שם, לטוב ולרע, נתהלך חסרי איפור ומסכות וננהל מערכות יחסים מורכבות. ומגע ישנו בבית, רך, מלטף, מנחם ואמיץ, וגם כאב ושמחה גדולה ולעיתים בדידות וסודות ודאגות.

בבית שלנו, בני גיל האמצע, ניתן למצוא עדויות לשכבות של חיים. חפצי תינוקות מאופסנים, בגדים למסירה, שלל ספרים, כלי נגינה, תיקים לנסיעות ולטיולים, חומרי יצירה, ציוד משרדי וחומר קריאה מקצועי, מחשב נישא תרופות ומה לא...

לא מעט פעמים ניתן גם למצוא בבית גיל האמצע, מזכרות מבית ההורים. מדובר בכלים, חפצי נוי, תצלומי ילדות ומנהגים שהבאנו משם כמו שירים של שבת, ריחות, טעמים, חוויות, תחביבים, עקרונות חינוכיים וגם הצהרות רשמיות של "אצלנו זה יהיה אחרת".

כיתומה משני הורי, נפגשתי לפני מספר חודשים עם חברה טובה, שרכשה את הסטטוס המורכב כחצי שנה לפַָנַי, לשיחת ניחומים. וכך, על כוס קפה, היא חשפה בפני פרויקט נפלא שעשו ילדיה ובני דודיהם, כמחווה להוריהם שהתייתמו: אלה, הזמינו צלם מקצועי של מגזינים, על מנת לצלם את ביתם של סבא וסבתא, כפי שהם זוכרים אותו, על אופיו, פרטיו ודקדוקיו, לרבות האור המוקרן ממנו החוצה וזה הנכנס אליו פנימה, המאיר ברכוּת את מהותו. בסופו של יום ולאחר עיבוד התצלומים, התגבש לו אלבום עדין לתפארת שהוגש אחר כבוד להורים.

נרגשת מן המהלך ומן האפשרות לנצור ולשמור את פנימיותו של בית ההורים, הבאתי את הרעיון בפני אחיי והחלטנו לאמצו.

מהלך זה זימן אותנו יחד אל בית הילדות, לשעות ארוכות של צחוק ודמע וכניסה לרובד נוסף של עיבוד הפרידה מההורים ומתקופה שלמה של חיים.

קשה לפרק בית מתכולתו. לא ניתן לפרק אדם מחוויותיו.

***

ימים קשים לפנינו ובפרט בפני תושבי נתיב האבות. ימים של פינוי ופרידה מפיסת חיים, מבית, שאינה כדרך הטבע. ימים של כאב, התמודדות ואתגר. ליבי עמם.

יודעים הם כמוני, שאבדן בית משמעו אובדן יציבות ואמון. עמידה על קרקע לא נודעת, על סִפּוֹ של עתיד עמום ומאיים.

שאבדן בית משמעו מבחן מחודש של מערכות יחסים, של ערכי יסוד, של תפישות אודות עצמי, משפחתי והקהילה בה אני חי/ה.

שאובדן בית מחייב גם בחינה של הקשר עם בורא עולם וחשיבה נוקבת אודות משמעות הקיום ותפקידנו כאן.

שאיננו אלא חומר, אך בתוכנו נפש נצחית ושומה עלינו לעמול ולמצוא משמעות וגחלת של תקווה ואף הזדמנות, בכל שלב ואירוע בחיים, ובפרט ברגעי שבר ופרידה.

#בית #גילהאמצע #נתיבהאבות #פינוי #פרידה