top of page

בילוי באמצע החיים

  • תמונת הסופר/ת: נעמי עיני
    נעמי עיני
  • 14 באוג׳ 2018
  • זמן קריאה 2 דקות

בילוי

לאן אתם יוצאים היום? שואלת אותי בתי, מבלי להרים את עיניה. לשבעה או לחתונה?

אלו ואלו דברי אלוקים חיים.

בגיל האמצע אנו עומדים על קו המשווה. קו דק וחמקמק המבחין בין כל מה שעוד ניתן להשיג - לְמָה שהכי חשוב לשמר, בין הרחבת המשפחה עם נישואי הילדים - לאובדן של הורים ועמם פרקי ילדות ונערות.

" טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה, בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ." (קהלת ז', ב')

פסוק זה מלווה אותי לא מעט ובפרט חלקו האחרון: "החי ייתן אל ליבו". בעת ניחום אבלים אני משתדלת ללמוד, להקשיב ואף לקבל השראה מן הסיפורים על הנפטר וממסכת חייו ואמונתו. לעיתים מתמזל מזלי וביוצאי מבית האבל אני חשה כי נעשיתי אדם זך, מתון וטוב יותר, וששאיפותיי לתיקון המידות התעצמו. רגש של אמפטיה אופף אותי כלפי העמית לעבודה, החבר, מי ששגרת יומו הופסקה באחת וכעת הוא נתון למחשבה ולרגש אודות הדברים החשובים באמת: ההורה שנפטר וטעם החיים.

בבואי לחתונה, להבדיל, אני חווה רגש דומה של דיוק והזדככות, של עיסוק במהות. כאשר החתן בא אל אהובתו המצפה לו בלב הולם ומשתוקק. כאשר היא מתפללת, רגע לפני נישואיה, על עצמה ועל העולם כולו. כאשר שני בני הזוג מלוּוִים ע"י הוריהם לתורה לחופה ולמעשים טובים וכשהעיר ירושלים עולה על ראש שמחתנו.

שני אירועים מנוגדים אך דומים, המכילים בתוכם רגעים קצרים וקסומים בהם כל העולם מתבטל ומתקיים בו רק סנכרון הרמוני של חול וקודש, חומר ורוח ו-אמת.

במהלך החודשים האחרונים, הצבתי לי מטרה. למצות את האירוע. אם כבר, אז כבר. וכך, במקום להביט במבט ביקורתי על מעטפה חגיגית שבצידה האחורי משורטטת מפה (ושֵם האולם מוצב בה כמרכז היקום), או במקום לחשוב על הנסיעה והזמן שידרשו לי לנחם אבלים ברעננה, אני משתדלת להכניס את האירועים ליומן ולסמן אותם כאירוע שיא של היום הצפוי (אבי ז"ל היה רושם את מועדי הבדיקות הרפואיות והטיפולים שעבר, תחת השם "פגישות").

ובבואי לבית אבלים – אבקש בעדינות מחברִי הזקוק לניחומים שישתף אותי בסיפור על האב או האם שגידלו אותו, ועל האדם שחי במחיצתו – שפעל ותרם לעיצובה הבראשיתי של המדינה.

ולחילופין – אתאמץ להגיע דווקא לחופה ולרקוד עם חברִי המשיא את מחמל נפשו ומתמודד עם שלב חדש, מסקרן, מרגש ומאתגר בחייו ובחיי משפחתו.

בגיל האמצע נדמה לי נכון להפוך מגוון רב ככל האפשר של עיסוקים ויציאות (צפויים יותר או פחות) מ"חובות" להזדמנויות, ומעול - לחוויית למידה אודות בני אדם ואלוקים ואודות ערכם של החיים, על יופיים ועוצמתם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
סבתאות באמצע החיים?!

הפִיד שלי מתמלא בתמונות של בתי חולים. הפעם מדובר, תודה לאל, בגרסה המשמחת של אשפוזים: עולל או עוללה קטנה באה לעולם וחברות שלי הופכות באחת-...

 
 
 
חופש אפשרי

מי אינו רוצה חופש? צעירים וזקנים, נשים וגברים, שכירים ועצמאיים. הבוּ לנו חופש, אנו כמהים ומייחלים. במחשבה ראשונה, ניתן לשער כי במשאב אחד...

 
 
 

Comments


  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon

נעמי עיני

בית צור 15, אלעזר

נייד: 050-4012067

אימייל:naomieini1@gmail.com

צור קשר

ההודעה נשלחה בהצלחה!

© 2017 Powered by 

bottom of page