קיבוץ גלויות

שמעון לוי, אדם חייכן וחסר גיל, חיכה לנו בפתחו של מבנה ישן נושן, בית הכנסת העתיק של אחֵלציחֵה, גיאורגיה.

סוכה שבנה במו ידיו הסמוכה על אחד מקירותיו החיצוניים של המבנה, עמדה עמוסת פירות ויין תוצרת בית. "זה בשבילכם, הִיכּנסו"ּ, אמר לנו בפשטות.

"נשארנו שלושה יהודים בעיר. פעם היו כאן 3,000. בימיו הטובים הכיל בית הכנסת הזה כ 300 מתפללים", כך סיפר. "בית כנסת נוסף, הנמצא בסמוך, הפך לא מכבר לבית תרבות."

"מה קרה לקהילה? היכן הם היהודים ילידי המקום?" שאלנו. "רובם עלו לישראל, חלקם עברו לטביליסי."

משפתח עבורנו את דלתות ההיכל, פלטנו קריאות התפעלות. ספסלי עץ עתיקים (בני 150 שנה לדבריו) הקיפו את הבימה ושבכות עץ יפיפיות עיטרו את עזרת הנשים. לוחות ברית מפוסלים בשיש עמדו לצד ארון הקודש וחמישה ספרי תורה נחשפו מאחורי הפרגוד. העתיק מכולם, בן 500 שנה, הובא לכאן ע"י יהודים מבגדד. ספרי קודש שונים היו מונחים על שולחן גדול בירכתי בית הכנסת. הוצאת "ורשא" נכתב על חלק מהם. נוסחים אשכנזיים וספרדיים של תפילות חול וימי חג ומועד.

שמעון גר בסמוך למבנה ומשמש שומר המבנה וגבאי וחזן ומדריך תיירים ומבקרים במקום, זה עשרות בשנים. מדי בוקר הוא פוסע אל בית הכנסת, מניח שם תפילין ומתפלל תפילת שחרית של יחיד. מדריכי קבוצות יודעים כיצד ליצור עמו קשר טלפוני ומתאמים מולו ביקורים במקום. בזכות התיירים נערכת שם מעת לעת, תפילה במניין.

"תגיד, שמעון, מה נוסח התפילה הנהוג בבית הכנסת?" אנו שואלים. שמעון מחייך ואומר- "אשכנזים, ספרדים, כולם יהודים. זהו בית הכנסת של כולם."

ומה יקרה, כשתגיע למאה ועשרים? חוקר אישי בעדינות (אני יורה בו מבטים קשים אך סקרנית לשמוע מה תהיה התשובה) "יש לא מעט יהודים שהבתים שלהם כאן והם רוב השנה חיים בטביליסי", הוא משיב. "ואני לא חושש מהעתיד. הקהילה תמצא פתרון."

כשאנו נפרדים ומודים על האירוח הנדיב ועל המפגש המרתק, אני מרגישה אשמה על החלק שיש לי ולבני ביתי בדלדול הקהילה של אחלציחה ובבדידותו של שמעון. האם לא לתמונת מצב זו אנו מייחלים וחותרים בבקשת "וקבץ פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ?" הנה, שמחת העם היהודי כרוכה בעיצבונו, ותחיית העם בארצו כרוכה בהכרח בדעיכת קהילותיו ובתי כנסיותיו בגולה...

אין באמתחתי פתרון לקונפליקט הרגשי -אמוני - לאומי הנ"ל ועם זאת, אין לי ספק כי גם בהיעדר קהילה חיה ותוססת, העם היהודי הנודד והמטייל, יהיה זקוק תמיד למקום תפילה וגעגוע. בהקשר זה, קירות עתיקים, ספוגים במסורת ובזיכרון, וגם אנשים מופלאים כמו שמעון, שיבדל לחיים ארוכים, עושים היטב את העבודה.

#קיבוץגלויות #גיאורגיה #אחלציחה #ביתכנסת #ביתכנסתבגאורגיה