פרשת ויצא – הזמן טס כשנהנים?
- נעמי (יפה) עיני
- 15 בנוב׳ 2018
- זמן קריאה 2 דקות
"וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל, שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ." (בראשית, כ"ט, כ')
פרשת השבוע מציינת בפנינו חוויה פסיכולוגית מרתקת הקשורה בתפישת הזמן: אהבתו של יעקב, גרמה לכך ששנות עבודתו תחלופנה, לתפישתו, במהירות.
באותו העניין יש המייחסים לאלברט איינשטיין את הציטוט הבא: "שים את ידך על תנור לוהט לדקה, וזה יראה כמו שעה. שוחח עם נערה יפה במשך שעה, וזה יראה כמו דקה. עכשיו זו יחסוּת!"
האם באמת הזמן טס כשנהנים?
ממצאי מחקרים מעידים על כך שתפישת הזמן שלנו משתנה ומושפעת מגורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים מגוונים כגון:
טמפרטורה: כשטמפרטורת הגוף שלנו עולה, אנו מעריכים שהזמן עובר מהר יותר ממה שקורה במציאות. למידה והתנסויות חדשות: חוויות חדשות ומטלות למידה המחייבות פעילות מוחית אינטנסיבית ותשומת לב לפרטים, גורמות לזמן להיתפש כממושך יותר. למשל, מצבים של סכנת חיים המפעילים את כל החושים, כמו צניחה חופשית, נחווים כממושכים ממה שהיו בפועל.
שעמום ובטלה: שעת בטלה נחוות כאיטית בהשוואה לשעת פעילות ותעסוקה. התקנת מראות במעליות הנה התערבות שנועדה לקצר את "חווית הזמן המתמשך" בעת העלייה בהן.
נטייה תרבותית: מחקר מעניין העלה כי אנשים ברחבי הגלובוס מתייחסים ליחידות זמן שונות. אמריקאים, למשל, נוטים לחשוב ולדבר על מרווחי זמן של חמש דקות, בעוד שישראלים מתייחסים למרווחים של 15 דקות.
נטייה אישיותית: אנשים נוטים לפעול לפי קצבים שונים. חוקרים מצאו, למשל, כי אנשים שהם אימפולסיביים ונוטים לחיות בהווה, תופסים את הזמן כזז מהר יותר, מאשר אנשים שמשקיעים יותר זמן במחשבה על העתיד או העבר.
שימוש בסמים והיפנוזה: חומרים פסיכואקטיביים מאטים, על פי רוב, את תפיסת הזמן.
שליטה רגשית: כשאנו מנסים לכבוש את הרגשות שלנו (להגביר או להדחיק תגובות) הזמן נחווה כממושך. רגשות שליליים במיוחד, מאריכים את תפיסת הזמן שלנו.
אם נחזור ליעקב אבינו ולחווית הזמן שהתקצר, נוכל להציע, בהתבסס על המחקר, מס' השערות מעניינות:
לא ההנאה ( בבחינת "הזמן טס כשנהנים") אלא עובדת היותו עסוק וממוקד בעבודתו בהווה, גרמו לו לחוות את הזמן כחולף במהירות. ובנוסף, ייתכן שהצהרתו הגלויה על אהבתו לרחל – "בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ", הסירה מחסומים רגשיים, וכך תרמה לחוויית קיצור הזמן.
Σχόλια