פרשת עקב – השגחה

מה לא עושה משה רבנו על מנת לפתח בעם ישראל תודעה של תלות וזיקה לאלוקיו.... תחילה הוא מבטיח בשם ה' את כל הטוב שבעולם למי שילך בדרך התורה והמצוות. אחר כך הוא מייצר תחושת חובה והכרת הטוב, בהזכירו לעם את נס יציאת מצרים ואת הלווי שזכה לו במדבר. בהמשך ישמע העם שבעצם הוא בפני עצמו אינו ראוי לחסדי ה' (וכבר הוכיח את בוגדנותו בחטא העגל), אלא זכות אבות עומדת לו. ובאשר לארץ ישראל - אמנם תזכו לרִשתהּ, אומר משה לישראל, אך לא בזכות צדקתכם אלא בגלל רשעות הגויים היושבים בה. ואם חשבתם ששם תזכו לשפע - אז זהו שלא - עליכם יהיה להביט לשמים ולהתנהג באופן שיזכה אתכם בגשם...

כך או כך, נראה שממערכת היחסים עם בורא עולם אין כל אפשרות להשתחרר. עיני ה' בנו ובארץ, תמיד: "אֶרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ: תָּמִיד, עֵינֵי ה' אֱלֹקיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה.."(דברים, י"א, י"ב)

עובדה זו, של השגחה תמידית, אינה פשוטה מבחינה פסיכולוגית ומשמעה חיים תמידיים תחת זרקור...

אבל, המתבונן היטב בפסוקים יכול למצוא בהם תכולתה של "חנות תאורה שלמה" (במובן של עוצמת האור המכוון כלפי האדם ותכליתו). אני מביט בכם ומשגיח, אומר ה' לבניו, אך בידכם לבחור כיצד לפרש את מבטי וכיצד לנהוג עם עובדת קיומו. שמורה לכם הזכות למצוא במבטי אהבה וברכה: "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקיךָ לְךָ...אֶת-הַחֶסֶד...וַאֲהֵבְךָ, וּבֵרַכְךָ". דאגה והזנה: "הַמּוֹצִיא לְךָ מַיִם, מִצּוּר הַחַלָּמִישׁ... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר". ניסיון, מכשול והזדמנות: "לְמַעַן עַנֹּתְךָ, וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ". מקור לגאווה: "הוּא תְהִלָּתְךָ". אתגר להשראה: "לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה-בוֹ", ועוד ועוד. ויכולים אתם, חלילה, גם לשכוח את ההשגחה ולהתעלם ממנה...

מבט מעניק לנו הקב"ה. המתנה הגדולה ביותר שיכול בשר ודם לקבל. ה' רואה כל אחד ואחת מאתנו, מתריע בפנינו מסכנת ביזיון צלם אלוקים שבנו, מבחין במתרחש בלבנו ובנפשנו פנימה ובנעשה כלפי חוץ ומחלץ אותנו מאימת הבדידות. איננו, ומעולם לא היינו לבד.

כהורים, יכולים אנו להבין מעט במה המדובר. ילדינו סוגרים את הדלת, תובעים פרטיות ומרחב, סבורים שבידם לצלוח את העולם הגדול, ואנו נמתחים, נפרדים, משחררים, אבל תמיד נוֹתרים צופים ומשגיחים.

#פרשתעקב #פרשתהשבוע #חומשדברים #דברתורה