פרשת פנחס – גורל

פרשת השבוע "משתפת" אותנו בתהליך חלוקת הארץ לנחלות: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: "לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה, בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת. לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ, וְלַמְעַט תַּמְעִיט נַחֲלָתוֹ, אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו יֻתַּן נַחֲלָתוֹ. אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת-אֲבֹתָם, יִנְחָלוּ." (במדבר כ"ו, נ"ב- נ"ה)

מעורר הכתוב תמיהות בקרב הפרשנים: האם על פי צרכי השבטים תחולקנה הנחלות, או ע"י הגרלה? על פי מניין היוצאים מצרים (עבר) או הנכנסים לארץ (הווה)? ומהו בעצם הגורל המדובר?

עיון מעמיק מגבש בי הבנה כי מדובר כאן בשילוב בין ארץ ושמים, בין עבר להווה, בחינת : "הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג', ט"ו)

הכל צפוי:

נתונים רבים, מנווטים את חיינו. טרם יצאנו לאוויר העולם נקבעו מראנו, תכונותינו, תוחלת החיים שלנו וטווח האינטליגנציה שנוכל לממש. גם חלק מהתחביבים שלנו, נבחרו טרם בחרנו בהם (אנשים נוטים לבחור עיסוקים, אליהם נחשפו במסגרת המשפחה או התרבות המיידית והקרובה) ואזור המגורים (לרוב בני האדם יש נטייה לגור במרחק שאינו גדול מכמה מאות קילומטרים ממקום הולדתם) ולמרבה ההפתעה, גם הנטיות הפוליטיות, הוטמעו בנו טרם הבנו אותן (מחקרי תאומים – זהים ומאומצים, מעידים על נטיות פוליטיות דומות, הקשורות בין היתר למאפיינים גופניים -רגשיים).

והרשות נתונה:

ועם זאת, ישנו טווח פעולה, מרחב של יצירה ושינוי אותו קבלנו מבורא עולם, המוּנכָח היטב בכתובים: מעשה פנחס, ש"יצא מן השורה" בקנאו את קנאת ה', בנות צלֹפחד – שתבעו את חלקו של אביהן ומשה - שמחד קיבל עליו את דין אי הכניסה לארץ ומאידך דרש מהקב"ה, באסרטיביות ובעזוּת מעוררת השתאות, לבחור מנהיג לעמו: " וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: יִפְקֹד ה'... אִישׁ עַל הָעֵדָה.... וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".(כ"ז, ט"ו- ט"ז)

"אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ" –פסוקי הפרשה מזמנים לנו פרשנות מאתגרת ויצירתית למילה "גורל" : מציאות חייו של אדם וגורלו, אינם גזירה או מקרה (הגרלה), לא (רק) בָָּשָמַָיִם, בעבר, בגֵנים היא! חיינו הם גם פועל יוצא של המידה בה אנו מעורבים בהם ולוקחים אחריות על מהלכם. לשם כך דרושים לנו לב רגיש ופועם, עזוּת, נחישות, שכל ישר, תודעה מוסרית גבוהה ואמונה תמימה ויוקדת בצדקת הדרך.a

#פרשתפנחס #פרשתהשבוע #דברתורה #חומשבמדבר