הפטרת פרשת מטות – בגידה
- Admin
- 20 ביולי 2017
- זמן קריאה 2 דקות
"כֹּה אָמַר ה', מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל, כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי; וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל, וַיֶּהְבָּלוּ." (ירמיה ב', ה')
דברים קשים מטיח הנביא ירמיה בכנסת ישראל. בשצף קצף הוא מתאר את מעשה עבודת האלילים, מוכיח את עמו על כפיות טובה והפניית עורף ומאשים את "זוגתו" בבגידה.
***
בגידה משמעה הפרת ברית, שבירת אמון ופגיעה בקשר שמהותו נאמנות ואינטימיות.
מטפלים ויועצים העובדים עם זוגות, יודעים לספר כי שכיחות התופעה באוכלוסייה המערבית נעה סביב 15%-20%. התקשורת, לדברי רבים מהם, יוצרת מצג שווא של התנהגות שכיחה בהרבה.
בגידה, טוענים אנשי המקצוע, עם כל הגינוי הראוי למעשה, אינה בהכרח עדות לזוגיות כושלת וחסרת תקווה והיא מתרחשת פעמים רבות במקביל לשינוי בחיי המשפחה (לידה, מעבר דירה, הגירה) או למשבר אישי (קריירה מדשדשת, פטירת הורה, תחושת חוסר מימוש), המהווים "מצע נפשי" פגיע, ו/או כרוכה בתחושת בדידות וריקנות גדולה במערכת היחסים הזוגית.
עוד חושפים המטפלים: בוגדים רבים משאירים אחריהם רמזים ועקבות ומעוניינים באופן מודע יותר או פחות שמעשיהם יתגלו, שהתנהגותם תופסק באחת ושהמצב יחייב עימות והתרה לכאן או לכאן.
בגידה בין בני זוג, האסורה באיסור חמור על פי ההלכה, אינה מדוברת בציבור הדתי. עם זאת, היא מגיעה בשקט ומתוך מצוקה, אל חדר הטיפולים, לרוב כנספח לבעיה "לגיטימית", בשמה באים הורים וזוגות להתייעץ.
הטיפול, שכולו דיני נפשות, מערב לעיתים התייעצויות עם רבנים. במקרים סבוכים, נעשה שיתוף של אנשי חוק.
***
כנסת ישראל מואשמת על ידי נביאיה בבגידה. יותר מפעם אחת.
שואל הנביא בהפטרה: " מַה מָּצְאוּ אֲבוֹתֵיכֶם בִּי עָוֶל, כִּי רָחֲקוּ מֵעָלָי?"
ניתוח שטחי של הפסוק יקשר בין התרחקות העם מבוראו ל"פגם", חס וחלילה, שמצא בו. ואולם, למעשה מדובר כאן באמירה רטורית נוקבת, המציבה בפנינו מראה וכוון:
קשה לנו להכיל את אהבתו העצומה והבלתי מותנית של הקב"ה כלפינו. קשה וכבדה עלינו עוד יותר ההבנה של הברית ושל תפקידנו בעולם.
ומתוך משאלה הרסנית ופחד גדול, ילדותי, מצמית ומיותר – שאיננו ראויים או שמא נאכזב ובתגובה לכך יעזבנו הקב"ה לצמיתות, אנו חוטאים בסתר וגם בראש חוצות, ובוחנים באופן מעוות ושגוי, עד היכן מגיעה אהבתו.
האם/ כיצד ישבר המעגל?
Comments