הפטרה לשבת חנוכה - מנורת זהב, אימוג'י ומה שמסתתר מאחוריהם

שתי הפטרות ישנן לחג החנוכה (למקרה שהחג יכלול שתי שבתות), ובשתיהן "מככבת" מנורה: מנורת הזהב מימי בית שני והמנורה בה חזה זכריה הנביא בימי שיבת ציון.

נבואת הנביא זכריה, שעניינה עצמאות דתית לאומית, כוללת מראֶה שֶל מנורה וזיתים ו"מתכתבת" עם סמלה של מדינת ישראל. מעניין לגלות כי הזיתים במראה הנבואי, אינם מסמלים שלום דווקא, אלא מערכת סגורה של נביעה, של שפע:

" ... רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל-רֹאשָׁהּ, וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים, עָלֶיהָ: אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה, וְאֶחָד עַל-שְׂמֹאלָהּ." (זכריה ד', א'-ג')

"המנורה שראה זכריה תוכננה באופן שאינה נצרכת לקבל הספקת שמן למאור מבחוץ", כותב יהודה רובן באתר "ערכים": "זאת כיצד? על גבי המנורה מורכב כמין ספל כדורי, "וגוּלה על ראשה", ומן הספל יורדות שבע מוצקות (צינורות) אל שבעת קני המנורה. באמצעות המוצקות נמשך השמן מן הגוּלה אל הקנים. ומניין יורד השמן אל הגוּלה? הספל שעל גבי המנורה קולט שמן ישירות מן הזיתים ומזרים אותו אל נרות המנורה... זהו ייחודה של מנורה זו ...ממקורה היא נובעת ומתברכת."

מנורה ראה זכריה, והבין שהיא מהווה סמל ומסר מכונן. אבל לְמה? " לֹא בְחַיִל, וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם-בְּרוּחִי, אָמַר ה' צְבָאוֹת." (פס' ה'- ו') נצחונו ועצמאותו של העם לא מכוחו יבואו כי אם מכוח החיבור לבורא עולם.

עולמינו מלא בסמלים. יהיו אלה חפצים, ציורים, אימוג'ים או מילים, כולם מייצגים רעיונות, מסרים ותפישות ומקבלים משמעות שהיא מעבר לאובייקט עצמו.

לא מכבר הוזמנתי ע"י יצחק שריג, מנהלו לשעבר של בית הספר המקיף של כפר הנוער ימין אורד ומפקח בדימוס של משרד החינוך, לצפות בדגם מרהיב של חנוכּיה שבנה במו ידיו, על פי תיאור המנורה מספר זכריה. מבט ביצירה זו הימם אותי. פסוקי ההפטרה קמו לתחיה לנגד עיני, ובטאו באופן מוחשי, את משמעות השפע ואת סוד הכלי המתמלא מעצמו.

מה יפה ורב כוחו של הסמל!

ועם זאת, חשוב שנזכור כי מהותו נעוצה במה שמעבר לו – ברעיון או בערך הטמון בבסיסו, המצפה לפענוח, להפנמה ולמימוש בעולם המעשה.

#הפטרתחנוכה #שבתחנוכה #הפטרתהשבוע #פרשתהשבוע #דברתורה #נעמיהפטרה