לגדל מתבגרים

"קני נעלי עקב", היתה אחת ההמלצות של חברה, כשסיפרתי לה שהבן שלי עוד רגע יהיה גבוה ממני. "את לא תאמיני", היא אמרה בידענות, "אבל לגובה תהיה השפעה מבחינת החוויה שלך וגם מבחינת התפישה שלו אותך כאמא סמכותית."

גיל ההתבגרות...

מה לא נאמר על הסממנים הביולוגים, הרגשיים והחברתיים של השלב הבלתי נגמר הזה בו נמצאים הצאצאים האלה, שלנו.

פירושים מרתקים למשמעות המילה "נעורים", קיבץ הרב אלישע אבינר במאמר שכתב אודות גיל ההתבגרות:

א. בספרו "הכתב והקבלה" פירש הרב יעקב צבי מֶקְלֶנְבּוּרג ש"נער" הוא מלשון התעוררוּת, "והיינו: כשהאור השכלי מתעורר להתפשט"... הילד הקטן עסוק כמעט אך ורק בסיפוק צרכיו החומריים, ב"גופניותו". בהגיעו לגיל הנעורים מתעורר שכלו והנער הולך ומתעלה ברוחניות. אך בל נטעה - אין השכל של הנער בשל. חוסר הבשלות השכלית הוא המקור לתופעות השליליות שמאפיינות את גיל הנעורים. הנער מרגיש את התנוצצות "הזיק השכלי" בקרבו, והוא חושב שהוא כבר יודע הכול ואינו זקוק להדרכה ולהכוונה. לכן, לעיתים, הוא פועל ללא שיקול דעת נכון. מכל מקום בגיל הנעורים האור השכלי מתחיל להתעורר, ומכאן הכינוי "נער".

ב. בפירושו לתורה, פירש הרש"ר הירש ש"ההוראה המקורית של 'נער' היא לנענע ולהשליך מעליו [= לנער]... וזו גם משמעות 'נעורים' ". את מה בני הנוער מנערים? הרש"ר הירש מסביר - הם מנערים את השפעת הסביבה מעליהם מפני שהם רוצים להתפתח מתוך עצמם.

כהורים למתבגרים אנו חשים לרוב את שתי התנועות בקרב הבנים/ הבנות שלנו – זיק של חשיבה ורוחניות ולצידה ניעור של סדרי הבית, ולעיתים של סדרי בראשית.

לגדל מתבגרים זו משימה עצומה, לרוב היא פוגשת אותנו בדיוק באמצע החיים, בשלב בו אנו נדרשים להתפנות להורינו ובמקביל בונים ומבססים את הקריירה...

אציין שתי יכולות, מנגנוני בסיס, אשר עלינו לרכוש, כתנאי להצלחה עם המתבגרים. "נוכחות הורית" ו"השגחה הורית" (מושגים אלו ואחרים פותחו ע"י הפסיכולוג פרופ' חיים עומר, מחבר הספרים "שיקום הסמכות הורית", "הסמכות החדשה" ועוד).

ילד ובוודאי שגם מתבגר, זקוק לתחושה שהוריו מתעניינים ונוכחים בחייו.

נוכחות הורית היא התנהגות יומיומית של הורים, שמשדרת גם זמינות רגשית כלפי הבן וגם סמכותיות המתבטאת בהצבת גבולות ואכיפתם. השגחה הורית היא ביטוי מעשי של הנוכחות הזו.

בספרו "הסמכות החדשה", המופנה להורים ולמחנכים, כותב הפסיכולוג חיים עומר:

"לנוכח שיטפון הגירויים חסר התקדים של העולם המודרני, נראית לעיתים המשימה לשמור על ילדינו כמעט בלתי אפשרית.

השגחה היא עמדה של הורה שמתעניין התעניינות פעילה, אך מכבדת, בחיי ילדו. כל עוד העניינים מתנהלים כשורה הוא סומך על הילד, אך בה בעת "משאיר את היד על הדופק". כאשר עולים סימנים מדאיגים, ההורה מביט מקרוב יותר, בודק את הדברים בדיקה מדוקדקת יותר. אם ההורה מגלה שהסימנים המדאיגים אכן מצביעים על סכנה ממשית, הוא פועל באופן נחוש כדי להגן על ילדו ולחלצו מן הסבך.

עשרות רבות של מחקרים מוכיחים שכאשר הורים עומדים על כך שחיי ילדם הם אכן עניינם, ושחובתם לדעת מה מתרחש בהם, חשיפת הילד לסכנות יורדת. יתרה מזו, עולה יכולתו (של הילד/ הנער) לעמוד בפיתויים ומצטמצם הנזק שגורמת מעידה מזדמנת."

אם נדע להשגיח ונשכיל בו זמנית לתת לילדינו מרחב אישי, אם באמת נתעניין בחייהם (נקשיב, נשאל, נייצר בית פתוח ומזמין גם עבור חבריהם, נהיה מעודכנים לגבי תפקודם הלימודי ותחומי העניין שלהם) אך גם לא נחשוש להציב להם גבולות ולומר "לא" כשצריך, יש סיכוי שנוכל לתקשר וליהנות במחיצת מתבגרינו עם או בלי נעלי עקב.

#מתבגרים #ביתספר #אמצע #תיכוניסטים #נוער #גילהאמצע #הורים #נעמיעיני