דיור מוגן

"החלטנו לעבור לדיור מוגן", הם בישרו לנו ללא הכנה מוקדמת. אמנם שמענו אותם מדברים על הנושא ומספרים על זאת ועל ההוא שעשו את הצעד.. אבל בכל זאת, מה פתאום הם ומה פתאום עכשיו?

"אנחנו חושבים קדימה" ענו בתגובה למבט השואל. "אנחנו לא צעירים ועדיין לא קשישים. החלטנו לעשות את הצעד עכשיו, כשעוד יש לנו כוח וכשאנחנו ביחד. חוץ מזה, שמענו על המקום הרבה דברים טובים ואנחנו גם מכירים אנשים שעברו לשם לא מזמן ומרוצים".

"איזה הורים חכמים יש לכם!" אומרים הסובבים. "איזה אומץ לב". ואני חושבת שהם כל כך צודקים.

בחודשיים שלפני המעבר התחילו פרפורי הבטן. הדירה החדשה נזקקה לשיפוץ וגבתה זמן ומאמץ רב, וחוויית השינוי והפרידה עמדה חמצמצה באוויר.

אנו, בני דור האמצע רצינו לסייע ומצאנו את עצמינו מעורבים רגשית. האם אין לנו מה להציע להורים? מדוע לא עלתה לדיון רציני האופציה שהם יגורו אצלנו או לידינו? האם עשו החלטה נבונה? אולי הם צעירים מדי בשביל הצעד הזה? ומשעברו, האם יצליחו להתאושש מן השינוי וליהנות ממה שמציע המקום?

***

מעבר דירה הוא אמירה, שבירה של סטטוס קוו. מחקרים פסיכולוגיים מגדירים אותו כאירוע מחולל לחץ רגשי (stress). כשהורינו בוחרים לעשות שינוי מעין זה בחייהם או כשהם נאלצים לעבור שינוי, זהו צעד מאתגר עבורם ועבורנו, הילדים, באשר הוא מהווה מעין "חזרה גנרלית" לתהליך של פרידה.

משום שכך, כשזה קורה, אציע לעשות זאת היטב.

כיצד? להלן מספר המלצות:

1. להתכונן. מה שאפשר לדעת (ההורים ואנחנו) – חשוב שנדע. מתי ולאן עוברים, כיצד יתנהל המעבר, מה מסדר היום הנוכחי ישתנה, אילו אובדנים כרוכים במעבר וכד'.

2. להיות שותפים ומעורבים– בתכנון המעבר, בביצוע המעבר עצמו ובמעקב אחר צרכי ההורים, לקחת יום חופש ביום המעבר עצמו ופשוט להיות איתם.

לשתף את הילדים שלנו / הנכדים בתהליך – לעדכן אותם לגבי השינוי הצפוי, להכיל את תגובותיהם, לבקש מהם מעורבות בתהליך המעבר בפועל.

1. לעודד ולפרגן – זה הזמן לשבח את ההורים על אומץ ליבם, על כך שהם מחזיקים מעמד יחד ולחוד בכל תקופת השיפוצים, על ביצוע יעיל של המעבר ועל מאמצי ההסתגלות למציאות החדשה.

2. ללוות. מעבר ההורים לדיור מוגן הנו צעד דרמטי. אמנם כעת יוכלו לקבל השגחה וטיפול מקצועי, ועם זאת, הם זקוקים לנו יותר מתמיד, וכך גם אנחנו - להם (גם אם אנחנו לא מרגישים). מאחר וכך, חשוב שלא לסטות משגרת הביקורים ואף לעגן אותה לפעם בשבוע לפחות, בשעה קבועה (כך ההורים יוכלו לבנות את סדר היום שלהם ולשלב בין הביקור שלנו להשתתפות בפעילויות שונות שיוזם המקום וכד'). ולא להפסיק להזמין ולארח אותם אצלנו כמובן.

3. להתאזר בסבלנות. את תוצאות המעבר ניתן לראות לעיתים רק לאחר חודשים ארוכים. תקופת ההסתגלות למציאות חדשה שונה מאוד מאדם לאדם. גם אנו, צפוי שיידרש לנו זמן הסתגלות.

"היכן שאנו אוהבים הוא הבית. בית שרגלינו יכולות לעזוב, אך לא ליבנו." (אוליבר ונדל הולמס)

"הבית אינו המקום בו אתה חי, אלא המקום בו מבינים אותך." (קריסטיאן מורגנסטרן)

לבית ערך רגשי. בידינו זכות וחובה לסייע להורים להפוך את מעונם החדש למקום בו ירגישו הכי בבית.

#גילהמעבר #גילהאמצע #אמצעהחיים #נעמיעיני #דיורמוגן #הוריםקשישים #הוריםמבוגרים #הורים