הורות, אימהות וקריירה

הבטתי בשעון. השעה היתה חמש וחצי ונדמה שהדיון אינו מתקדם לשום מקום. בעוד שלוש שעות אהיה כבר בדרכי לאסיפת הורים ונכונה לי עוד שעה של נסיעה עד הבית. "בואו נתחיל לסכם", אני אומרת לנוכחים. "כולנו מסכימים ש... וכדאי שנקדם את העניין, כל אחד בתחומו. לגבי העניין השני, אני מציעה שנבחר עכשיו צוות מצומצם שישב וינסח עבורנו שלוש הצעות פעולה ונכריע ביניהם. נקבע לעצמנו תאריך יעד, אציע את סוף החודש, ומיד לאחריו נתחיל לפעול וליישם. מי בעד?"

ההצבעה התקדמה בעצלתיים והישיבה סוף סוף התפזרה. כיביתי את המזגן ואת האור, וידאתי שהחדר נראה סביר ונעלתי את הדלת. רצתי למכונית והתנעתי. "הלו? היא שאלה. "מי זה?" "זאת אמא שלך", אמרתי, נעלבת. "ואני בדרך... ייקח לי עוד קצת זמן. איך היה היום בבית הספר? תוכלו להתחיל לקדם כבר את ארוחת הערב?"

גיל ההתבגרות של ילדנו מתרחש על פי רוב כשאנו בני ארבעים פלוס. כ15 שנות וותק מקצועי או יותר יש באמתחתנו ואנו נמצאים בשלב מכריע בקריירה. נוסף על המתבגרים, בבית יש על פי רוב גם ילדים צעירים והדילמה בין הורות וקריירה, קשה ותובענית.

הורות וקריירה - שתי זירות חיים מרתקות, מהירות, מאתגרות, הנפגשות על ציר המימוש העצמי.

לפני שבועות לא רבים, קראנו את תביעתה של רחל מיעקב: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי." (בראשית, ל'). ללא ילדים, אין לחיי משמעות, היא זעקה. "התחת אלוקים אני אשר מנע ממך פרי בטן"? השיב לה יעקב, בנזיפה.

"בעל העקדה" (רבי יצחק עראמה, מחכמי ספרד בדור הגירוש), מפרש שם את הפסוק כך:

"והנה בשני השמות 'אשה' ו'חוה', נתבאר שיש לאשה שתי תכליות:

האחד מה שיורה עליו השם 'אשה' - 'כי מאיש לוקחה', וכמוהו תוכל להבין ולהשכיל בדברי שכל וחסידות..."

"והשני - עניין ההולדה, והיותה כלי ללידה וגידול בנים כאשר יורה עליה השם 'חוה' כי היא הייתה אם כל חי".

לתפישת הפרשן, רחל ראתה תכלית אחת לחייה – והיא האימהות (חוה), והתעלמה מתכלית / יעוד נוסף שהוטל עליה של השלמת עצמה כאדם - בחכמה, במעורבות ובעשייה בעולם, בדומה לייעודו של ה"איש". על כך שלא ראתה את התכלית האחרת, או שהקלה בה ראש, ננזפה.

פרשנות זו של שתי תכליות האישה, מחזקת ומלווה אותי במשך שנים, בעודי מלהטטת בין אימהות וקריירה. אני שמחה בשילוב הזה, אך גם משלמת מחיר רגשי. האם במציאות כיום, אישה יכולה להיות "חוה" ו"אישה" גם יחד, מבלי לחוש אשמה או תסכול?

אמהות ואי -מהות

תפישות שונות רואות בעצם האימהות יעוד, שמטרתו הבאת ילדים והכשרתם להשפעה בעולם. תפקידה של האם, לשיטתן, לשמש כלי ומצע גידול מיטבי, בכך מממשת האישה את עצמה:

"הבאת חיים לעולם, קיומו (של החי) והדאגה לערכי החיים של אלה החיים בעולם, הם התפקיד החשוב והנעלה בחיינו, שהוא בעל השפעה עצומה על חיי המשפחה והעם". (הרב מכבי משה לוונטהל, "שירת העלמות")

ויש גם אמירות כאלה:

"זה לא אומר שאימהות היא תמיד אי-מהות, וזה לא אומר שחייבת להיות סתירה בין אימהות ובין מימוש עצמי. האימהות היא המימוש העצמי האולטימטיבי בעיני רוב נשות העולם... אבל אני מודה שגם לי קשה להשיב על השאלות ולהסביר לשם מה, בעצם, נגזר על בני אדם להקריב את מיטב שנותיהם וכוחותיהם לגידול דור חדש של בני אדם, וחוזר חלילה" . (הסופרת אמונה אלון בראיון על ספרה "במופלא ממני")

קריירה

"טעמו את האושר הנובע מן העמל" ( הנרי וודסוורת' לונגפלו).

"בשלוש דרכים חווים עובדים את עבודתם", טוען ד"ר טל בן שחר "עבודה כמקור פרנסה, כמסלול של קריירה או כייעוד. עבור העובד החווה את עבודתו כייעוד וכשליחות מדובר בהגשמה עצמית."

"... העבודה הנה מרכיב חיוני בתחושת האושר. היא מכילה פוטנציאל לצמיחה אישית, קשרים חברתיים, בילוי, תחושת מטרה, הערכה עצמית והכרה." (מתוך הספר "באושר ובאושר", טל בן שחר)

מהו המוצא, אם כן?

להיות מרוצה ואחראית

פתח ליציאה ממעגל האשמה, או אפשרות להפוך את כאב האשמה לנסבל, מצאתי באמירה זו: "התפתחות הילד קשורה לסיפוק האם ממעמדה התעסוקתי, בין שהיא עובדת ובין שאינה עובדת. לאימהות שאינן מרוצות ממצבן ובפרט לאימהות חסרות סיפוק, שאינן עובדות, יש בעיות רבות יותר בגידול הילדים, מאשר לאימהות המרוצות." (מתוך הספר "התפתחות הילד טבעה ומהלכה", אלן סרוף) כלומר, האם תצליח יותר להתמודד עם גידול הילדים אם היא תהיה מרוצה ממצבה בכלל וממצבה התעסוקתי בפרט.

"אישה ו"חוה", אלו הצירים עליהם אני נעה ואיני יכולה אחרת. ואולם בתוך מרוץ החיים, חובה עלינו להשתהות מעת לעת ולחשוב אודות ערכי החיים אותם נרצה להנחיל לילדינו ורווחתם הנפשית. האם חשים הם מספיק אהובים? האם הם מוצאים אותנו קשובים לצרכיהם, מתעניינים בעולמם? כיצד הם תופשים את הקריירה שלנו? כמטרד? כחובה? האם הם מסוגלים לראות בה מקור של יצירה או שמחה עבורנו? מעשה שעניינו זכות או תרומה לאחרים? האם יחושו אי פעם שותפים או גאים במאמצינו להפוך את העולם למקום טוב וראוי?

שתי תכליות באישה. אתגר כפול ומרגש של "מימוש" ואחריות כלפי ילדנו וכלפי החברה מוצב בפנינו, ולפנינו עבודה רבה.

#הוריםלנוער #עבודהוהורים #נוער #התמודדותעםנוער #פסיכולוגיתנוער #נעמיעיני #הורותוקריירה #גילהמעבר #גילהאמצע #אמצעהחיים