המעשה המנהיגותי

מנהיגות של יום יום

למי שלא קרא את הטור שלי משבוע שעבר, אסביר, שבעקבות מחלה של אבי היקר, צברתי באמתחתי עשרות שעות של שהיה בבית חולים. שעות אלה לימדו אותי רבות על החיים ועל בני אדם ובחירותיהם.

לאור הנ"ל, בחרתי להקדיש מספר מילים לתופעה מופלאה בה אנו נתקלים יום יום, ואשר אני זוכה להבחין בה יותר ויותר. תופעה זו אינה ייחודית לגיל האמצע ואולם, יתכן ושלב זה של החיים, הכרוך בחיפוש אחר משמעות, יכול לשמש זרז לביטויה. כוונתי ל:"מעשה מנהיגותי".

איזהו מנהיג?

"איזהו מנהיג?" שואלים לאורך ההיסטוריה מדינאים, פילוסופים, אנשי פסיכולוגיה ואחרים. התשובות לשאלה זו רבות כחול אשר על שפת הים.

חלוקה גסה של הגדרות המנהיגות מכוונת אותנו לשלוש מוקדים מרכזיים: תכונות אופי של המנהיג, נסיבות פעולתו, ו-תגובת המונהגים.

מאות תכונות יוחסו למנהיגים, אשר מבדילות אותם משאר בני אנוש. מדובר בתכונות גנטיות כגון- להיוולד למלך הקודם או להיות בעל מראה יוצא דופן ורוח איתנה ו/או להיות בעל נטיות אישיותיות כגון צניעותו וחמלה, כושר הובלה, נחישות, כריזמה, תפישה מהירה ואומץ לב.

תפישות אחרות, "מצביות", עניינן- ההקשר ("מנהיג לפעמים"). יכול אדם להיות בלתי מרשים בעליל, או נטול הישגי הנהגה מרשימים, והנה נוצר מצב בו הוא הופך להיות האיש הנכון במקום הנכון. כך למשל נאמר על וינסטון צ'רצ'יל אשר הוביל את עמו בנחישות ובאופן מרשים לאורך מלחמת העולם השניה, ואשר לפניה ולאחריה, נחשב למנהיג לא בולט במיוחד.

גישה מעניינת נוספת המגדירה מנהיגות, מתייחסת דווקא למונהגים: מנהיג הוא זה אשר מצליח לסחוף אחריו אנשים רבים. לרשימה זו יכנס, אם נרצה ואם לאו – גם אבי המרצחים -אדולף היטלר.

מעשה מנהיגותי

וישנה גם תפישה חדשה, הקונה לה מקום בפנתאון הגדרות המנהיגות ועם זאת שונה ומיוחדת היא מכל ההגדרות שהבאתי לעי"ל. הפעם מדובר לא באדם, ואף לא במונהגיו. המיקוד מופנה אל המעשה עצמו המוגדר כ" חריגה אל מעבר למוכר ולידוע, על מנת להיטיב." (מתוך הספר: "מנהיגות במבחן" /רונלד חפץ ומרטין לינסקי)

סך מעשיו של אדם, הופכים אותו למי שהוא, טען אריסטו- " נוצרים בנאים ע"י בנייה וכנרים ע"י הנגינה בכינור. באופן זה ממש נעשים אנו אנשים צדיקים ע"י עשיית מעשי צדק, מתונים ע"י מעשי מתינות, גיבורים ע"י עשיית מעשי גבורה". (מידות ב', פרק א') מנהיג, לפי גישה זו הנו כינוי לאדם שצבר בחייו כמות נכבדת של מעשים מנהיגותיים.

"כל יום מספק לכל אחד מאתנו הזדמנויות לגלות מנהיגות", טוענים חפץ ולינסקי. "כל יום מספק לכל אחד ואחת מאתנו הזדמנויות להעלות את השאלות החשובות, לפנות לערכים החשובים באמת ... בכל יום יש לנו הזדמנות להשפיע על חייהם של הסובבים אותנו."

"ובכל יום עלינו להחליט אם לתרום את תרומתנו או להשאיר אותה לעצמנו, כדי שלא להרגיז אף אחד ולהעביר עוד יום בשלום."

תיאוריית "המעשה המנהיגותי", מציעה להתייחס אל מנהיגות כאל פעילות ולא כאל מערכת אישית של תכונות, סגנונות או כישרונות. השקפה כזאת מאפשרת להתמקד בדרכים שבאמצעותן בני אדם מצליחים להוביל ולעיתים אף לסכן את עצמם, מבחינה פיסית, חברתית, כלכלית ועוד, למען מטרה ולמעשה- ערך, אותו הם רוצים לבסס בעולם.

"כדאי להסתכן ולהנהיג," טוענים הכותבים. "מפני שהמטרות הן מעבר לרווח חומרי או לקידום אישי. המנהיגות, שבאמצעותה אתם הופכים את חייהם של אחרים לטובים יותר, מעניקה לכם משמעות בחיים. היא יוצרת תכלית..."

בסיסה של התיאוריה הנזכרת, נעוץ באמונה בבני אדם: "אנחנו מאמינים שבכל אדם יש משהו ייחודי שהוא יכול להציע, ושתחושה רחבה יותר של תכלית (משמעות) נובעת מהשימוש במתת זו כדי לעזור לארגון שלכם, למשפחותיכם או לקהילות שלכם לשגשג. ייחוד זה יכול להיות הידע שלכם, ניסיון החיים שצברתם, הערכים שלכם, נוכחותכם, לבכם או החוכמה שבכם. זו גם יכולה להיות פשוט הסקרנות שלכם ונכונותכם להעלות שאלות מטרידות."

אם נתרגם את הדברים ל"שטח", הרי שמוענקת כאן הזדמנות לכל אחד ואחת מאתנו לעשות בכל רגע נתון מעשה ולהפוך את העולם בו אנו חיים למקום טוב יותר.

מתנדבי בית החולים אותם הזכרתי בטור הקודם – אלו שמנעימים לחולים ולמשפחותיהם את ההתמודדות הקשה, אנשים הפועלים לקידום מיזמים חברתיים וגם אלה הנלחמים ומתעקשים על איכות הסביבה, זכויות בעלי החיים או קיומו של שיעור תורה שכונתי, כל אלה- עושים מעשה מנהיגותי בהנחילם לעולם חמלה, אהבת הזולת, נתינה, ערבות הדדית ועוד.

הם עושים כל זאת מבלי לחכות לרשות או להזמנה מגורם ממלכתי, ועל חשבון זמנם, משכורתם ועוד.

חג פורים מאחורינו ונדמה לי שמעשיהם של מרדכי ואסתר, מבהירים גם הם לנו, כי - עת לעשות.

#מנהיגות #גילהמעבר #גילהאמצע #אמצעהחיים #נעמיעיני #עבודהוהורים #הוריםמבוגרים #הוריםקשישים