העבודה היא חיינו

השבוע הבנתי שאני מגזימה.

כשישבנו כמה חברים למפגש אחרי כשנה בה לא התראינו וסיפרנו זה לזו מה אנו עושים, הבנתי שני דברים:

א. שעולם העבודה המודרני נע לעבר מציאות של עבודה/ מעורבות במספר פרויקטים רציניים בו זמנית והחלפה לגיטימית של מקומות עבודה, כש"לא מתאים".

ב. שלהשקיע את עצמי בשבעה פרויקטים במקביל (פרט כמובן להיותי אם לחמישה, בת זוג, אחות, חברה ובת) זו קצת הגזמה.

התובנות שציינתי לעיל נשארו ברמה תיאורטית למשך מספר שעות, עד שתפשו אחיזה במציאות והופיעו בדמותו של וירוס שגזר עלי שתיקה למשך ארבעה ימים (זה קרה לתפישתי משום שלא מצאתי זמן להתחסן השנה וכשהתפניתי- לא נותרו במרפאה חיסונים!!).

עוצמת התסכול שחשתי לנוכח המצב, לימדה אותי שני שיעורים נוספים:

ג. אני שונאת הפתעות (בוחרת ליזום בעצמי את השינויים בחיי).

ד. זה הזמן להירגע, לכתוב פוסט ולתכנן סדרי עדיפויות.

***

גיל האמצע תופש אותנו באמצע הקריירה ומוצא שחלק לא מבוטל מאתנו נתונים במעין "דור מעבר" בין תפישת/דפוסי העבודה של בני דור ה X (ילידי שנות ה60) לאלו של בני דור הy (ילידי שנות ה80).

בעוד בני דור הX, שנולדו למייסדי המדינה מאופיינים בתפישת העבודה כערך חשוב וחונכו לשאוף להשגת "קביעות": פרנסה יציבה, דרגה וקידום במקום עבודתם, בני הדור שלאחריהם כבר תופשים את הדברים אחרת.

" דור ה-Y מחליף עבודה כל 3.5 שנים", כך נטען ב2012 במדור כלכלה בYnet, "כשלעובד מדור ה-Y רע במקום העבודה, הוא יחפש מקום חדש בלי לחוש יותר מדי בליבו על מקום העבודה שהוא עוזב. בניגוד למקובל לחשוב, זה לא הכסף, בהכרח, שמניע אותו לעבור ממקום עבודה אחד לאחר, כמו ה"הגשמה העצמית". עובדי דור זה מחפשים אתגר, עניין וריגוש, ולרבים מהם, העבודה אינה רק דרך להתפרנס, אלא דרך לבטא את עצמם ואת כישוריהם."

רבים מאתנו, מוצאים כיום את עצמם עם "רגל פה רגל שם": לזכותנו השכלה סדורה וותק ממושך יחסית במקום עבודה אחד ודאגה לפרנסה יציבה וקבועה אך בליבנו אי שקט, חלומות, שאיפות או מעשים המובילים לחיפוש אחר הדבר הנוסף ההוא, המכונה: "הגשמה עצמית".

סוד הקריירה המוצלחת נעוץ, כך שמעתי מאפרת אגמון, פסיכולוגית תעסוקתית מוערכת וידידה אישית שלי, באזור החפיפה של שלושה מעגלים: חוזקות, הנאה ומשמעות[1].

בחן/ בחני את עצמך:

1. האם את/ה עובד/ת במקום בו אתה מביא לידי ביטוי את כישוריך ויכולותיך?

2. האם את/ה נהנה ממה שאת/ה עושה?

3. האם עבודתך מקנה לך תחושת משמעות?

אם השבת כן על שלוש השאלות, הרי שאתה נמצא באזור התעסוקתי המתאים לך. אם לא, ואתה חש מתוסכל או בלתי מסופק, כדאי לברר יותר את הדברים. לעיתים שינוי בתפישת התפקיד, שינוי (אפילו קטן) בתפקיד עצמו, מציאת תחביב או שילוב התנדבות לצד העבודה, יכולים לשפר את איכות החיים באופן משמעותי[2].

***

כשלא טוב בעבודה, מומלץ מאוד לבחון את הדרך המקצועית, לפעמים מתאים ואפשרי גם לשנות אותה.

ואולם, כפי שלימדני הווירוס, חשוב עוד יותר לזכור שהעבודה אינה כל הסיפור. לצידה יש עוד חיים שלמים ויפים ויש אנשים יקרים וצרכים. ובמקום הזה, ואולי דווקא בו, חבויה לא מעט משמעות...

ואם לא נבין את המסר הזה לבד, יש סיכוי שבני דור הz, ילמדו אותנו את זה ובגדול.

[1] היא מצטטת את ד"ר טל בן שחר בספרו "באושר ובאושר".

[2] ממליצה בחום על קריאת הספר "לכל אדם יש שביל" של אורניה יפה ינאי, העוסק בדילמות תעסוקתיות של אנשים באמצע החיים.

#גילהמעבר #הוריםמבוגרים #אמצעהחיים #גילהאמצע #נעמיעיני #עבודהוהורים #משפחה