כדורגל ואמצע החיים

איני אוהבת כדורגל. למעשה, נכון יותר לומר שאיני מבינה דבר בכדורגל ואף לא התחנכתי או נחשפתי באופן מעשי לספורט המדובר.

עובדה זו, הופכת אותי בעונת המונדיאל לחייזר, המנותק זמנית מחוויה מיוחדת שאחוז ניכר ומשמעותי מיושבי כדור הארץ מפנה זמן (חודש מחייו ולאורך השנה), משקיע כסף ומתחבר אליה בכל נימי נפשו.

אז מה יש בו במונדיאל?

מבט פסיכולוגי על התופעה, מביא עמו מספר תובנות באשר לדמיון בין משחק כדורגל (וספורט בכלל) לחיים שלנו:

אתמקד בארבעה ממדים:

המגרש – מגרש הכדורגל, כמגרש החיים. הוא מאופיין בגבולות ובתוכו מתקיים מרחב המאפשר לכל שחקן תנועה, מפגש והתמודדות.

המשחק - כמו החיים, משחק הכדורגל מזמן התרחשות ערה ומפתיעה, בתוך מסגרת נתונה של זמן וכללי התנהגות. תוצאתו של משחק בודד (שלב בחיים) אינן ידועות מראש והרכב השחקנים ואופן "בישול" המהלכים, משתנה ומתעצב מעת לעת. במשחק ישנם אתגרים רבים והוא דורש קריאה מדויקת של המציאות והתאמה פיסית ונפשית למצבי תחרות, מתח ואי וודאות. במשחק הכדורגל יש מפסידים ומנצחים. אך הוא כולל גם רגעים של תיקון והזדמנות נוספת.

משחק הכדורגל מחייב תנועה וניהול מערכות יחסים והוא מציף בנו קשת רחבה של רגשות. במשחק גלומים תקווה, אכזבה, גאווה, עצב, כאב על בעיטה שקיבלנו ועל החמצות ופספוסים ודמעות של אושר על פריצה מפתיעה, על ניצחון הרוח והגוף ועל שיקום הדימוי העצמי. ויש במשחק גם אלוהים...

השחקנים – משחק הכדורגל הוא משחק של אנשים, המתחרים על משאב נתון ומטרה. אימון, איפוק, צניעות (לכל שחקן מזדמן לשבת גם על הספסל) ופיתוח חוסן וכושר סיבולת, הנם כלים חשובים להצלחה. המשחק אינו יכול להתקיים ללא קבוצה, והוא מחייב יצירה של מערכת יחסי גומלין, הדדיות וכבוד. לכל שחקן ישנו תפקיד במשחק, המבוסס על כשרונו הטבעי ועל כלים שרכש. תפקיד מאמן הקבוצה לדרבן את שחקניו להוציא אל הפועל את סגולותיהם באופן מיטבי ולהזיע בדרך לכך. מועדון ואוהדים – הם הרוח הגבית עבור השחקנים.

התוצאה – תוצאותיו של משחק כדורגל ניתנות לניתוח ברמת המשחק המסויים, השחקן הבודד, העונה, וההיסטוריה הארגונית של המועדון. במובן זה יתכן הישג אישי המתקיים לצד הפסד קבוצתי ולהיפך. האופן/ ההקשר בו תתפרש התוצאה וכן "סימון" האחראים להצלחה או לכישלון, ישפיעו באופן ברור על תפקוד הפרטים והקבוצה כולה.

***

בגיל האמצע כבר אין אנו שחקנים צעירים. המגרש, זירת הפעילות האישית, המקצועית, החברתית, האמונית, כבר פחות או יותר ידועים לנו וכן כללי ההתנהגות. בגילנו המרתק, צברנו כבר כמה גולים. את רובם הבקענו בכישרון, אך היו גם כמה גולים עצמיים.

בגיל האמצע אנו מכירים את החוזקות ואת החסרונות המרכזיים שלנו ולומדים להכיל באופן בוגר מבעבר- כישלון, מתח ואי וודאות. בשלב חיים זה, רבים מאתנו עוברים לעסוק באימון. בבית כהורים, ובעבודה- כעובדים מנוסים, אנו מנסים לכוון ולהדריך אנשים צעירים העושים את צעדיהם הראשונים במגרש.

בגיל האמצע אנו מלמדים אך גם לא מפסיקים ללמוד. ויודעים, מניסיון, שבכל יום ובכל מצב טמונה לצד ההתמודדות, גם אפשרות של צמיחה וניצחון.

#מונדיאל #כדורגל #אמצעהחיים #ספורט