חופש אפשרי

מי אינו רוצה חופש?

צעירים וזקנים, נשים וגברים, שכירים ועצמאיים. הבוּ לנו חופש, אנו כמהים ומייחלים.

במחשבה ראשונה, ניתן לשער כי במשאב אחד ואחיד אנו חפצים.

אולם, מרתק לגלות כי אותה המילה בדיוק, בה אנו משתמשים, מבטאת לעיתים צרכים ומשאלות הפוכות.

יש ונפשנו חפצה בחופש מסוג "שמיטה": בפסק זמן של "לא עוד" ו"עד כאן", זמן חף משגרה וחובות ומהירות ולחצים, זמן בו לא צריך לקום, לצאת, לעשות. זמן מנוחה ושחרור. זמן הרפיה ורגיעה.

ויש שאנו משוועים לחופש אחר, כזה הכולל עשייה, שינוי והזדמנות. חופש מסוג זה, אין משמעו מנוחה במובנה הפיסי אלא הפניית משאבים פיסיים ונפשיים לעשייה מהנה, לגילויים חדשים ולחוויית מימוש ומשמעות.

עצירה מול תנועה, השמת גבול לעומת פריצת גבול, שמיטה מול טעינה.

מחקרים בפסיכולוגיה חיובית[1] מצאו כי שני סוגי החופש הנזכרים, תורמים וחשובים לבריאותנו הנפשית:

לעניין ה"שמיטה" ופסק הזמן: ממצאים מעידים על כך שמאמץ אינטנסיבי ובלתי פוסק ותפקוד ממושך תחת לחץ, מביאים לעייפות ולשחיקה ופוגמים בתפקוד השוטף ובתוצאות בשטח. לעומת זאת, לחץ זמני- לפרקים, הממוקד סביב מטלה בעלת "מועד הגשה" – יכול לגייס אותנו ואף לתרום לבריאותנו...

בהקשר זה, גם אוכל טבעי ושינה הנם כידוע מרכיבים חיוניים להשגת תחושת חיוניות, כמו גם פעולות של מדיטציה והירגעות.

ובאשר ל"טעינה": פסיכולוג בשם צ'יקסנטמיהאי זיהה תופעה אנושית אותה הוא כינה בשם "זרימה", שעניינה ריכוז עמוק בהווה. לדבריו, כאשר אנשים בוחרים מטרה ומשקיעים בה את עצמם לגמרי (מרוכזים רק בה), הם מאבדים את תחושת הזמן, חשים בעלי יכולת, אוהבים את מה שהם עושים ועושים זאת היטב, תוך שהם משוחררים מכבלי/מחסומי המציאות.

החופש הגדול יצא לדרך ובידינו לכוון את ילדינו לשני אופני החופש המתוארים. לשם כך נתאפק מלהגיב על שעות שינה רבות, על פסק זמן ממטלות וקצב היומיום ונעודד את הרגיעה והמנוחה. במקביל, לא נדחק לעשיה באשר היא, אלא נסייע ונכוון לעשיה ולהשקעת זמן ומאמץ בעיסוק אהוב ומעניין או כזה שיוכלו לאתר בו משמעות ומימוש של יכולותיהם האישיות ותפישת עולמם.

ובאשר לנו, בידינו גם כן לצאת לחופש. אפילו במסגרת שעות העבודה. השקעת ריכוז מלא במשימה בה אנו עוסקים, מציאת משמעות בעשייה היומיומית, הקפדה על תזונה בריאה, שימת גבול לשעות העבודה (בפרט לעניין גלישתן הביתה), בניית סדרי עדיפויות בביצוע מטלות, בילוי עם חברים ועם בני המשפחה, שנת לילה טובה, קריאת ספר שממתין עד בוש על הכוננית ופיתוח תחביבים, כל אלו יכולים לשנות את איכות חיינו ולהפיח רוח חדשה במושג "חופש", שנתרוקן מקסמו ומאפשרִיוּתו, ונותר בעינינו ישים לכאורה, רק מעבר לאוקיינוס או בעולם הבא...

[1] מבוסס על הספר "האושר במנהיגות" של ד"ר טל בן שחר ואנגוס רידג', הוצאת מטר, 2017

#חופש #חופשגדול